רק מילה טובה, או שתיים, או יותר מזה


מאת: שחר האס  |  10.10.2016 / 10:43:28

תקופת החגים מביאה עמה גלים משכרים של התחדשות. ההתחדשות נמצאת בכל בית, בכל גינה ועל כל מרפסת. הרחובות, לכבוד הסתיו, מקבלים לפתע גוון עדין, נקי וצלול יותר –  חוגגים את הקרירות, השלכת והשקט שאחרי החמסין של הקיץ. וגם אנחנו מתמלאים בפרץ של שלווה (שאינה דבר שכיח במחוזותינו): אנחנו מתכוננים לרגיעה של החופש, לביחד של ארוחות החג, לאנרגיה שמביאים עמם טיולים והנאות עם האנשים היקרים לנו. 


חלק מתחושות ההתחדשות והשלווה של החגים מגולם בברכות ה"שנה טובה" שמלוות אותנו למשך השבועות הללו. בכל שנה אנחנו מאחלים לאחרים "שנה טובה" ומקבלים גם אנחנו את הברכה, ומתמלאים בתקווה אמתית שהשנה החדשה תהיה אכן טובה יותר מקודמתה. אבל איך אנחנו יכולים להבטיח שאכן השנה שלנו תהיה טובה יותר? מה אנחנו יכולים לאחל לעצמנו שנעשה בפועל על מנת להפוך את השנה החדשה לטובה יותר מציאות חיינו לטובה יותר?


אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להיות קצת פחות ביקורתיים כלפי אחרים, וגם אם הביקורת נדרשת – שיתוף האדם בבעיה תהיה כנראה דרך יעילה יותר ופוגעת פחות לפתור אותה, מאשר לשתף בה אחרים מאחורי גבו. 


אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להיות אלה שלוקחים החלטה ומפסיקים את שרשרת השליליות: היום, כאשר כל כך קל להפיץ שמועות שגורמות נזק, כל שעלינו לעשות היא להחליט שההודעה או הסרטון הבאים עוצרים אצלנו.


אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להשתמש בשפה קצת יותר נקייה: למילים יש כוח, לטוב ולרע, ויש לנו אוצר שלם של מילים שיהפכו את היומיום שלנו לנעים יותר, צבעוני יותר, וחיובי יותר – לסובבים אותנו, אך לא פחות מכך, לנו.


אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להיות פחות שיפוטיים, ולא למהר לגנות ולהרשיע – דברים שרואים משם לא רואים מכאן, ולכל סיפור יש יותר מצד אחד.


אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להשתמש פחות בכינויים משפילים. כינוי ששנוא עלינו, עדיף לא לתת לחברינו. 


בכלל, אנחנו יכולים לאחל לעצמנו לפרגן קצת יותר, להחמיא, להעריך. לאחרים – אבל גם לעצמנו. בסופו של יום קשה, אחרי שבוע מעייף, וגם סתם בבוקר יום בהיר – זו הזדמנות טובה לטפוח לעצמנו על השכם ולהודות לעצמנו על המאמץ. וכמה זה קל לעשות לעצמנו או למישהו אחר את היום: רק מילה טובה. או שתיים. או יותר מזה.


אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להיות קצת פחות ציניים ועוקצניים. נכון, חם ולח אצלנו וזה הרבה פעמים מוציא את העוקץ מאתנו - לפעמים אפילו בלי כוונה. אבל כמה שונים היו דברינו נשמעים אם רק היו נאמרים בשקט ובנימוס. 


אנחנו יכולים לאחל לעצמנו להשתמש במילים טובות: למה להגיד "בעיה" – כאשר מדובר באתגר? למה להגיד "אני לא יכול לדבר עכשיו" כשניתן להגיד "אשמח אם נשוחח מאוחר יותר"?


אנחנו יכולים לאחל לעצמנו לקחת נשימה עמוקה בכל פעם שאנחנו כועסים – ולא ולהגיד דברים שנצטער עליהם אחר כך, ושיצערו את האנשים סביבנו.


אנחנו יכולים לאחל לעצמנו כל כך הרבה דברים, אבל פה גם מגיעה האחריות של איחולי השנה החדשה: קל מאוד להגיד שהשנה ננסה להיות יותר טובים – החופש מגיע, ויש קצת פחות פקקים. קשה יותר יהיה לזכור את המילה הטובה כשכועסים; קשה יותר יהיה לזכור לא להעביר את התמונה המבישה הלאה; קשה יותר יהיה לא לדבר בגנותם של אנשים שהכעיסו; קשה יותר יהיה לטפוח על השכם בסופו של יום מורט עצבים. הבטחות לא נמדדות לפי הרגע שבו כתבנו אותן על פתק או על ברכה – הן נמדדות דווקא כשקשה ביותר לממש אותן. ואנחנו יכולים לאחל לעצמנו שנשתמש בקצת יותר "דיבור טוב".
 





ראשי
מי אנחנו?

אודותינוהחזוןהצוות

מה אנחנו עושים?

חינוך ומערכי שיעורכליםאימוןהוצאה לאורמאמריםמודעות

השותפים לדרך
צור קשר
English